כותב, משדר ומנגיש מדע.
עיתונאי (ידיעות אחרונות), פודקאסטר (האוניברסיטה העברית), מרצה (המכללה האקדמית).

איך נברא העולם? תלוי את מי שואלים
"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ"; כולנו מכירים את סיפור בריאת העולם "שלנו" – אבל הוא בהחלט לא הסיפור היחיד. מאז ומעולם ובכל פינה בעולם סיפרו אנשים את בריאת העולם כפי שדמיינו אותה – הרי אף אחד לא היה שם בעצמו; לכל דת ואמונה, לכל אזור ואקלים, לכל תרבות ולכל תקופה סיפור משלה – וכל מיתוס מרתק יותר מהשני.
סיפור בריאת העולם הוא הסיפור שלנו, בני האדם. כשאנחנו מספרים אותו, אנחנו מספרים על עצמנו ומנסים לגעת במקור החיים, בסיבת ובמטרת היותנו. דרך הסיפורים והמיתוסים הגדולים של בריאת העולם אנחנו לומדים על עצמנו.
נסקור מגוון רחב מהמיתוסים המרתקים ביותר המתארים את בריאת העולם, מהעתיקים ביותר ועד אלה שממשיכים להיכתב היום, ודרכם ננסה להבין גם משהו עלינו.

השאלות הגדולות – מה אנחנו לא יודעים על העולם ועל עצמנו
המדע והטכנולוגיה מתקדמים בקצב מסחרר. כל יום אנחנו לומדים משהו שלא ידענו אתמול – ועדיין, יש עוד כל כך הרבה שאלות שאין לנו תשובות עליהן. 95 אחוזים מהיקום עשויים מחומר ומאנרגיה שאין לנו מושג מה הם, וגם החמישה אחוז שאנחנו מכירים לא מתכנסים לתיאוריה מדעית שלמה, אנחנו לא יודעים איך וממה החלו החיים, אם נוכל לנצח את המוות, אין לנו תשובה לגבי מה יש בצד השני של חורים שחורים, מהי התודעה, האם הזמן קיים באמת, מה יש בעומק האוקיינוסים, ממה עשוי היקום, האם אנחנו לבדנו בו, אפילו את המים – נוזל החיים – אנחנו לא מבינים עד הסוף. העולם שלנו עדיין מלא תעלומות, סודות והפתעות.
מסע מסחרר בין השאלות הגדולות ביותר של הזמן הזה.

קריסת האמפתיה והתמוטטות החמלה / חוזרים לחיים של חמלה
קריסת האמפתיה והתמוטטות החמלה הן מסימני התקופה. זה המחיר היקר שאנו משלמים בישראל ובעולם על עודף הגירויים, העומס הנפשי, הרשתות החברתיות והפוליטיקה המפלגת של העשורים האחרונים.
האמפתיה והחמלה קשורות זו בזו ונבדלות זו מזו. אמפתיה היא רגש בסיסי של הזדהות עם האחר. כשאנחנו רואים שלמישהו כואב, כואב גם לנו. מספיק לראות אדם נתקל עם האצבע הקטנה של הרגל בפינה של ארון כדי לחוש איתו את האאוץ'. החמלה כבר תלווה במעשה שנועד להקל על סבלו של האחר. בישראל של היום נראה שקיים מחסור חמור בשתיהן. את מקומן תפסו האטימות והשמחה לאיד. אבל האמפתיה והחמלה הן מיסודות הציביליזציה האנושית, הן מותר האדם. כשהן נשחקות, נשחקת האנושיות שלנו.
כשמישהו מבין אותי ורואה אותי אני מרגיש טוב יותר. מטופלים של רופאים אמפתיים מבריאים מהר יותר, תלמידים של מורים אמפתיים משיגים ציונים גבוהים יותר – ולהפך. החמלה טובה לבריאות הגוף והנפש. כשאנחנו מחייכים לאחר ועוזרים לו המוח שלנו מוצף בהורמונים של תגמול ואהבה. אנחנו צריכים את האחר והאחר צריך אותנו גם אם נדמה לנו שלא. כולנו באמת רקמה אנושית אחת חיה וכרגע הרקמה הזו פצועה ומודלקת. העולם שלנו חולה. וכמו שמעץ חולה יוצאים תפוחים מוכתמים וחסרי טעם כך מעולם חולה יוצאים אנשים כועסים וחסרי חמלה.
מה שעובר על החברה הישראלית בחודשים האחרונים נובע ממקום עמוק יותר מאשר מחלוקת פוליטית: הגורמים המכרסמים ביסודות הלב של האומה הישראלית הם קריסת האמפתיה והתמוטטות החמלה.
אפשר לצאת מזה.